פסק דין
בפניי תביעת התובעת, איילה נסיעות ותיירות בע"מ, ח.פ 51-061389-6 (שתיקרא להלן: "איילה" ו/או "התובעת") כנגד הנתבעת, אלביט מערכות בע"מ (להלן: "אלביט" ו/או "הנתבעת"), לקבלת סך של 171,683 ₪ נכון למועד הגשת התביעה לבית המשפט, וזאת בגין יתרת תמורת שירותי טיסות ושירותים נוספים, שאיילה סיפקה לאלביט במהלך שנת 2001.
לטענת איילה, אלביט הפרה את התחייבותה לשלם לה את התמורה הנ"ל המגיעה לה בעבור השירותים הנ"ל שאיילה סיפקה אותם לאלביט.
מנגד, אלביט טוענת שאין כל יריבות בינה לבין איילה, באשר ההתקשרות הנטענת בכתב התביעה (אספקת שירותי התיירות והטיסות לאלביט) הייתה בין אלביט לבין חברת איילה קונמרט קרוז נסיעות בע"מ, ח.פ 51-255988-1 (להלן: "קונמרט"), שהייתה אישיות משפטית נפרדת ושונה מאיילה/התובעת.
בנוסף, אלביט העלתה טענת קיזוז עקב אי תשלום סכומים עבור הקצאת תאים ועקב חיובים בניגוד למוסכם בינה לבין קונמרט.
תחילתה של הפרשה
בתחילת שנת 2001, או בסמוך לכך, אלביט חכרה את האוניה "EUROPEAN VISION" (להלן: "האוניה") מבעליה לצורך עריכת ארבע הפלגות במסגרת נופש שארגנה עבור עובדיה, בני משפחותיהם, ומקורבים אליה, כאשר כל הפלגה מתחילה ומסתיימת בנמל חיפה. אלביט דאגה להבאת האוניה מגינואה לנמל חיפה. כמו כן, דאגה להשיב את האוניה מנמל חיפה למרסיי.
אלביט הייתה מעוניינת להטיס את נוסעיה, שהשתתפו בהפלגה מגינואה לנמל חיפה, לגינואה, וכן להטיס את הנוסעים שסיימו את הפלגתם במרסיי חזרה לישראל.
לצורך כך, ולטענת איילה, אלביט פנתה לאיילה וביקשה ממנה להסדיר שירותים אלה עבורה, ואיילה סיפקה שירותים אלה עבור אלביט. לטענת איילה, היא הסדירה עוד את ההעברות לנוסעים וציודם והטסת מטען עודף, הכל בהתאם לבקשת אלביט.
איילה טוענת, כי בהתאם לסיכום שבין הצדדים, אלביט העבירה לאיילה, באמצעות הגב' מירב שרביט, ממחלקת הרווחה של אלביט, רשימות של נוסעים עבורם התבקשה איילה להסדיר כרטיסי טיסה. איילה הסדירה את הכרטיסים ומסרה אותם לאלביט, לגב' מירב שרביט, או על פי ובהתאם לדרישת הגב' מירב שרביט, ישירות לנוסעים עצמם.
איילה טוענת, כי אלביט לא שילמה לה את מלוא התמורה המגיעה לה בגין אספקת השירותים הנ"ל, ומכאן תביעתה שבפניי.
למותר לציין, כי נכון להיום, קונמרט הפסיקה את פעילותה. בנוסף, קונמרט חייבת לאלביט סכום העולה על 2,000,000 ₪, בגין הסכם ההתקשרות ביניהם, וחלק קטן מחוב זה הינו אף בגין התחייבויותיה של קונמרט על פי הסכם ההתקשרות בינה לבין אלביט. לטענת הנתבעת, אלמלא נתונים אלה, התביעה בגין החוב הנטען בכתב התביעה הייתה מוגשת בשם קונמרט ולא בשם איילה. טענה זו, הגם שיש בה היגיון, אינה מקדמת את הדיון בתביעה כהיא זו. על כן, ההתמקדות תהא בבחינת היחסים החוזיים הנטענים בין איילה לבין אלביט.
האם איילה הוכיחה קיומו של הסכם בינה לבין אלביט כנטען על ידה או קיומו של הסכם בינה לבין קונמרט שאושר על ידי אלביט?
מטעם הצדדים העידו, מר מיכאל אזולאי (להלן: אזולאי") – עד תביעה יחיד, ומר כרם צמרת (להלן: "צמרת") - עד הגנה יחיד, כאשר בשלב מאוחר יותר, זומנה לעדות הגב' נאווה גורדון שבמועדים הרלבנטיים לתביעה שימשה כחשבת חברה באלביט.
להשלמת התמונה יצוין, כי במועדים הרלבנטיים לתביעה, אזולאי החזיק במרבית מניותיה של איילה, וב- 50% אחוזים ממניותיה של קונמרט, כאשר ה- 50% הנותרים הוחזקו על ידי חברת גדות אספקה למעבדות בע"מ (ראו: נספח ד' למוצג נ/1). זאת ועוד, אזולאי, ביחד עם דורון גשרי ז"ל ועם עמוס סרי לוי, שימשו כמנהליה של קונמרט. על הסכם ההתקשרות בין אלביט לקונמרט, חתומים אזולאי ודורון גשרי המנוח (ראו: עדותו של אזולאי בעמ' 17 לפרוטוקול, שורות 18-20, וכן עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 19-20).
אין כל חולק, כי איילה וקונמרט הינן שתי אישיות משפטיות נפרדות.
אין חולק, כי שירותי הטיסות נשוא התביעה, הינם חלק מכלל שירותי התיירות נשוא הסכם ההתקשרות שבין אלביט לבין קונמרט, הסכם מיום 17.06.01 (ראו: עדותו של עד התביעה אזולאי, בעמ' 18 לפרוטוקול, שורות 25-29).
הסכם ההתקשרות בין אלביט לבין קונמרט צורף כנספח א' למוצג נ/1 (תצהיר עדותו הראשית של צמרת). הסכם זה מדבר בעד עצמו, וניתן לראות, כי ההסכם נחתם בין אלביט לבין קונמרט, ואין כל זכר לאיילה בהסכם זה.
אם אלה הם פני הדברים, אזי על איזה סיכום איילה מסתמכת?
תצהיר עדותו הראשית של אזולאי (מוצג ת/1) בהקשר זה, היה לאקוני לחלוטין. אזולאי טען בסעיף 3 לתצהירו, כי: " ... לצורך כך, פנתה הנתבעת לתובעת וביקשה כי האחרונה תסדיר עבורה כרטיסי טיסה ושירותי תיירות נוספים הדרושים לה. התובעת הסכימה להסדיר שירותים אלה לנתבעת".